מוסיקה בימינו

תרפיה במוסיקה הופכת רלוונטית יותר ויותר עם המהפכה המוסיקלית המתרחשת בימינו:

העולם הסובב אותנו הולך ונעשה משופע יותר ויותר בקולות מוסיקלים. כולנו חשופים יותר לגירויים מוסיקלים- מרכזי קניות, מסעדות, סרטי קולנוע, טלוויזיה, מוסיקה חיה אייפוד, אינטרנט. מוסיקת רקע מלווה את פסקול חיינו כמעט ללא הרף- בין אם אנו בוחרים בכך ובין אם לא.

גם בשאיננו מודעים למקורות השונים של הקולות, אנו מותנים לרעשים הפועלים עלינו בכל רגע. מפלס קולות הסביבה עולה ועולה כך שישנה פלישה קולנית מתמדת לתוך זרם מחשבתנו ותודעתנו.

מסתבר שתרבויות מתקדמות מרעישות יותר מאלה הפרימיטיביות. אחת ההשלכות לכך היא שישנה עלייה ניכרת באחוזי הלוקים בחרשות בשנים האחרונות (מאוד הגיוני כשחושבים על התפתחות הטכנולוגיה- עוצמת הסאונד שמספקות מערכות השמע השונות בשילוב עם אוזניות משוכללות, מועדונים, הופעות, מסיבות).

אחד האתגרים מולו אנו ניצבים באיחור אופייני הינו הצורך להגן על אוזננו- לשים לב מה נכנס, עוצמות ואיכויות. אפילו לאטום אוזניים כשצריך!

האם יש בנמצא דממה? להיכן הלך השקט?

כולנו אספני מוסיקה, בוחרים להקיף עצמנו בצלילים רבים, בין אם בבניית פלייליסט באייפוד ובין אם בצריכת מוסיקה בהופעות ודרך האינטרנט. בני נוער צורכים כמויות מרשימות של מוסיקה ומבלים שעות על גבי שעות מול המחשב מדי יום. הפרופיל המוסיקלי שנוצר ומתהווה באופן טבעי אצל כל אחד מאיתנו מהווה תבנית נוף פנימי החופנת בחובה משמעויות ותובנות רבי ערך לאדם.

בטיפול במוסיקה ניתן לעשות שימוש בחומרים הללו על מנת לעזור למטופל להבין טוב יותר, ליצור ארגון פנימי ולהקנות תחושת שליטה בעולמו הפנימי. אפשר לדמות את הצלילים לגשרים המחברים בין הבחוץ לבפנים,  מתרפקים אל עור התוף שלנו כמו גלים לחוף ים. אלו יוצרים חוויה חושית עם פוטנציאלים רבים להשלכות פסיכולוגיות ולמשמעויות סובייקטיביות.  ה'מוסיקה של המטופל' מהווה חיבור בין האדם לעצמו ולאחר (מטפל). דרכה יכולים השניים להביט כמו מבעד חלון, למרחבים הכל כך אישיים של האדם.

המוסיקה מתרחשת במספר מימדים ונוגעת באופן בלתי אמצעי (הצלילים), ואמצעי (המילים והמשמעויות הנוספות) באזורים הפנימיים בנפש האדם. יש הרואים בה מראה נאמנה לחלקים הרגשיים, לדרמות ולתהליכים המעסיקים את האדם.

תהליך ה'גילוי', 'מסע' בנופי הארצות הפנימיים, מאפשר התנסויות שונות ומגוונות: החל מחוויות הקשורות בהתבוננות לכשלעצמה ( מיומנויות של הקשבה פנימית וחיצונית- ראם באבא דאס: "The quieter you become the more you can hear"  , האומץ להתבונן על מקומות מוכרים וחדשים, נוחים וקשים, היכולת להחשף ולשתף ועוד), חוויות הקשורות להליכה המשותפת (מטופל, מטפל והקשר המתהווה בתהליך הטיפול, דינמיקות שונות של מוביל-מובל, אמון ועוד).

בנוסף יכולה קבלת מיומנויות הקשבה טובים ויעילים יותר. לשמוע יותר, בין הצלילים, מתחתם, מעליהם… היכולת להעריך את פלא הצליל בכל ראשוניותו.

תרפיה במוסיקה הנה הזמנה למסע מרתק של התבוננות, חקירה, גילוי והעצמה היכולים לתרום להתפתחותו ומימושו של האדם המודרני באשר הוא.

 

צור קשר