מאז ומתמיד הייתה המוסיקה. האדם הקדמון השתמש בקולו על מנת להזהיר את קרוביו מפני סכנה מתקרבת, להפחיד אויב מאיים, לחזר ולהרשים בת זוג פוטנציאלית, להתחבר לכוחו כשנתקל בפחד, לאזור אומץ בכדי להילחם ולשרוד. הפקת הצלילים היתה צורך טבעי, יסודי וקיומי. היתה ועודנה. אמצעי חיבור ותקשורת בין האדם לעצמו, לזולת ולסביבה.
הכוחות התרפוייטים של המוסיקה מוזכרים במקומות רבים, בזמנים שונים ובתרבויות קרובות ורחוקות. גם אצלנו בתנ"ך מסופר על יכולותיו המיוחדות של דוד וכינורו (כינור המזכיר יותר את הנבל הקטן של ימינו): "ולקח דוד את הכינור וניגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוחו הרעה" (שמואל א', ט"ז). בנוסף מוזכרת ה'מדיטציה המוזיקלית' שעשו הנביאים בבואם למלאכת הנבואה (מלכים ב', ג').
מופשטותה של המוסיקה איפשרה לגורמים שונים לתעל את השפעותיה לחיזוק אמונה ברעיון כלשהו: דתות הבינו זאת מהר ורתמו את הצלילים להעצמת אפקטים משמעותיים ב'חינוכו' של האדם וחיבורו הבלתי אמצעי לאמונה והתמסרות. בנוסף אסרה הכנסייה למשל את קיומם של מצלולים מסויימים ( טריטון ונגזרותיו) שאיכות מאיימת, כמו השטן (דיאבולוס) נקשרה אליהם. המוסיקה היא יצירה אלוהית והאלים מהווים את מקור כוחותיה וסגולותיה. היוונים האמינו שלסולמות מוסיקליים מסויימים (מודוסים) בעלי אופי שונה, יש השפעה על אישיותו של האדם. המוסיקה תפסה מקום מכובד במסיבות, ארועי חג, טקסים דתיים, תחרויות אתלטיקה. בנוסף שימשה המוסיקה כאמצעי לשלהוב יצרים ולאובדן שליטה בהילולות ובריקודים שהיו נוהגים לערוך לכבוד אל היין 'דיוניסוס' (מה שלא כל כך רחוק ממסיבות הטראנס של ימינו. נעשה שימוש קונקרטי במודוסים על מנת לשפעל הלכי רוח ומחשבה בקרב חיילים בקרב. פיתגורס וחישוביו המתמטיים הפרו אלכימייה צלילית מדוייקת, רוקחות מוסיקלית- חיילים בקרב 'הוטענו' בסולם צלילים עם איכויות של גבורה וליבידו מתפרץ. אותם חיילים ששבו מאותו קרב, נרגעו והרפו גופם ונפשם לכשנכנסו ל'אמבטיית צלילים' מיוחדת שמטרתה הורדת האנרגיות, הרפייה, מנוחה. ההנחה ה'ניו אייג'ית' בימינו שגוף ונפש אחד הם, אינה המצאה חדשה. כבר מזמן שאפולו השתלט על השירה והרפואה…
גם במזרח הרחוק התפתחה מחשבה הוליסטית הניזונה מתורות שונות כמו רפואה, פילוסופיה, מיסטיקה ועוד. בבסיס האמונה שמערכות יחסים בין צלילים מסוימים, סולמות, ראגות הינם בעלי השפעה על אבריו של האדם, תפקודי גופו, מצב רוחו. ישנם ראגות שמעוררות רגשות ספציפיים כמו כעס, שלווה, אהבה ועוד. אחרות מסייעות בהשגת מצבים נפשיים, בשחרור מ'כבלי האני', בהתמזגות עם היקום. בנוסף הם קשורות לשעות היום, עונות השנה, גלגל המזלות, כוכבי הלכת, ימי השבוע, שבעת הרקיעים, איתני הטבע, קולות הציפורים, ומה לא… סולם הפנטטוני בעל חמשת הצלילים הקסומים מקבל מקום מיוחד בתרבויות המזרח בשל תכונותיו והכוחות היוחסים לו. המוסיקה נשזרה במרקם החיים באופן בלתי נפרד, אינטגרטיבי. ההתייחסות אליה נעה באזורי הפילוסופיה, הדת והקוסמולוגיה.
השפעותיה של המוסיקה על האדם קיבלו משנה תוקף במספר עצום של מחקרים מדעיים שנערכו ועדיין בשנים האחרונות. נראה שכשאנו מאזינים לצלילים ולמוסיקה, המשמעות הרגשית והסובייקטיבית שאנו מעניקים למוסיקה, מתפעלת בגופנו תגובות שונות ומגוונות: מנקודת מבטה של הפיזיולוגיה מצויינים שינויים ברמת העירור של האדם (פעילות מוגברת של מערכת העצבים האוטונומית). מדדים שונים כמו דופק הלב, לחץ הדם, טמפרטורת הגוף, המוליכות החשמלית של העור, הטונוס החשמלי של השרירים, תדירות ועוצמת גלי המוח- משתנים בהאזנה למוסיקה.תפקודים מוטוריים יכולים לקבל עידוד ותמיכה באמצעות המוסיקה: הקשר הבלתי אמצעי והישר בין המוסיקה לתנועה מוכר לנו מהצורך לרקוד ולהניע את גופנו במרחב, בחלל. מצעדים עושים שימוש מניפולטיבי ממש בתכונות הסדר, הארגון וההנעה של המוסיקה. כשם שמוסיקה מהירה מסייעת בהנעה, מוסיקה איטית יכולה לתמוך ברגיעה (הפחתה של תנועות לא רצוניות, רעידות). הויברואקוסטיקה היא תחום שעושה שימוש בהדהוד תדרים נמוכים לטיפול במוגבלויות פיזיות ונכויות.
נראה שגם תפקודים קוגנטיבים יכולים להרוויח משימוש מושכל במוסיקה: חשיפה מכוונת למוסיקה מורכבת (כמו של מוצרט למשל- אבל ממש לא רק שלו כפי שמצטייר מ'אפקט מוצרט' המפורסם) מהווה מעין חימום קוגנטיבי-נוירולוגי התורם לחידוד התפיסה המרחבית. כנראה שהקשר בין המוסיקה, תפיסה מרחבית ויכולת תנועתית קשור לעובדה שמערכת השמיעה ואברי האוזן השונים אחראים גם לשיווי המשקל ותפיסת מיקומנו היחסי במרחב. בקרב חולים דימנטיים (אלצהיימר) נמצא שיפור ביכולות הקוגניטיביות והזיכרון לאחר האזנה וגם ביצוע (שירה בציבור) של מוסיקה.
מי לא מכיר את התגובה האינסטינקטיבת של הגוף למשמע מוסיקה קצבית- נראה שהמטרונום הפנימי שלנו מסתנכרן עם הדפוסים הרתמיים שבחוץ, אנו חשים במוטיבציה לתנועה, המוסיקה מארגנת אותנו ודוחפת אותנו לזוז. קצב הליכתנו, תפוקתנו הספורטיבית במכון הכושר או בספינינג, יעילות עבודתנו בין אם באופן אישי ובין אם בעבודה של קבוצה, צוות. ההשפעה לא פוסחת על בעלי חיים אחרים מאיתנו: פרות מניבות יותר חלב בהאזנה למוסיקה קלאסית!
אותו ריגוש סובייקטיבי שהזכרתי לעיל, מעורר לייצור והפרשה של אנדורפינים מיותרת המוח- אותם 'סמי הרגעה' טבעיים שמסייעים לגוף לחסום איתותי כאב. עובדה זו מעמידה את המוסיקה בחזית ההתמודדות עם תופעת הכאב ושיכוכו: נמצאה השפעה מטיבה של המוסיקה בשיכוך כאבי ראש, שיניים, גב ובטן, כאבי מחזור ושרירים. יולדות הצטרכו למינון נמוך יותר של תרופות הרגעה. במחלות לב, סרטן, טרשת נפוצה ואיידס חולים דיווחו על הקלה משמעותית בכאבים ובתסמינים לאחר האזנה למוסיקה.
בימינו נעשים שימושים שונים ומגוונים באלמנטים צליליים ובמוסיקה בכדי ליצור סביבה ואקלים רצוי- מוסיקת רקע הינה תחום הולך ומתפתח אם זה במקומות הסעדה, בילוי וקנייה (פלייליסטים מדוייקים המתוכננים לתפעל את הלקוח בדרך כלשהי), ואם בסביבות עבודה, לימודים (כדי לתמוך בתהליכים מסויימים). פרסומות, טלויזיה, קולנוע, רדיו, טלפונים- כל אלו מנצלים איכויות מוסיקליות בכדי להגיע אלינו, הצרכנים, האנשים שבקצה השני- ולהניענו לקראת התרגשות, הזדהות ופעולה מסויימת.
העולם סביבנו רווי קולות וצלילים. לחלקם אנו מודעים אך הרוב הגדול חומק מהכרתנו, חודר לתוכנו ומחולל בנו שינויים רבים ושונים. רב הנסתר בכל הקשור לקסמה של המוסיקה, פוטנציאל הכוחות הגלומים בה, והאופנים השונים בהם היא נוגעת בנו. לגבי ה'איך היא עושה זאת ?' , עוד אין לנו תשובות ברורות. לגבי ה'מה היא עושה לנו?', אין לנו ספק!