התמודדות עם תהליכים דמנטיים ומחלת האלצהימר יכולה להתרם רבות משימוש בסגולותיה המיוחדים והאופנים המגוונים שבמוסיקה. בשנים האחרונות ישנה עליה מתמדת במודעות הקהילתית והמערכתית לתפקיד המשמעותי שהמוסיקה יכולה למלא בהתמודדות זו.
ישנם בנמצא מספר רב של התערבויות יעילות ומוכחות מחקר, הן במוסדות הטיפול השונים והן בקליניקות פרטיות. השפעות הסאונד ומוסיקה על האדם משתרעות על פני קשת רחבה של ביוטויים, החל מהשפעות פיזיולוגיות, קוגנטיביות, פסיכולוגיות והתנהגותיות. המוסיקה יכולה להתערב בעולמו הרגשי, הפיזי\תפקודי, הרוחני ועוד. מיקומה הנרחב של המוסיקה באזורים מגוונים במוחנו, כפי שעולה בבירור מסריקות מוחיות ( FMRI ), האופן בו החוויה המוסיקלית משלבת תפקודים מוחיים שונים (מוטורים, רגשיים, אודיטורים, ויזואליים, תקשורתיים, מרכזי זכרון ועוד)- מהווה כר נרחב לעבודת מחקר ופרקטיקה בבואנו להטיב עם מצבו המורכב של המתמודד.
המוסיקה יכולה לשפר תחושת מסוגלות, לעודד תנועה יציבה ושליטה מוטורית, לחבר פיסות זכרון, מודעות עצמית וסביבתית, לעורר קשת תחושות, הקשרים, רגשות וחלקי אישיות שלא היו במגע הזמין של האדם, להרגיע ולהפחית מתחים\ חרדה\ דיכאון (ואף להטיב עם הפרעות שינה למינהן) ומצד שני לעורר ולהפיח אנרגיה וחיוניות ויטאלית ומבריאה- וכל זאת בדרכה הקסומה, הבלתי אמצעית והכל כך אפקטיבית.
שימוש מושכל באלמנטים המוסיקלים כגון קצב וארגון, מלודיה והרמוניה, האזנה פאסיבית מול שירה ונגינה, מכוונים לתהליך מטיב על מנת לשפר את איכות חייו של המטופל.